קלינאות תקשורת – Speech Therapy

כמה מקום לתת להיבט הרגשי

צרידות יכולה להופיע במקרים רבים ללא ממצאים פתולוגיים שמסבירים את הפרעת הקול. מקרים אלו מכונים "הפרעות קול פונקציונליות". הם מלמדים באופן ברור על הצורך בהתייחסות להיבט הרגשי כשניגשים להפרעות קול. 

אך גם במקרים עם ממצאים פתולוגיים יש חשיבות רבה בעיני לעבודה טיפולית שמשלבת טכניקות ותרגול עם ניסיון להבין מהו הקושי שמשקפת בעיית הקול. האם החסימה בהפקת הקול היא בעצם ביטוי לחסימה רגשית? מהו הסיפור שמאחורי הצרידות? המטופל ואני בודקים כמה מקום לתת להיבט הרגשי בתוך העבודה המשותפת. אני מאמינה שיישום של שינוי כל כך מהותי כמו אופן הדיבור שלנו, דורש הסכמה עמוקה מהמטופל, ושתפקידי לעזור לו בתהליך הקבלה של הקול המשתנה. 

לכן כשפונים אלי כקלינאית תקשורת, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מרחיבה את הטיפול ומשתמשת במיומנויות שלי כמטפלת רגשית. 

אחד המקרים הזכורים לי במיוחד הוא של מטופלת שהגיעה אלי עם יבלות על מיתרי הקול, במטרה לשלב טיפול בדיבור עם טיפול רגשי שהייתה זקוקה לו באותו הזמן. היא הגיעה עם רצון מודע לראות בי גם קלינאית תקשורת וגם מטפלת רגשית בקול. כבר אחרי ארבעה מפגשים - שכללו הקניית טכניקה לדיבור לא מאומץ יחד עם תהליך טיפולי רגשי - נעלמו היבלות; טון הדיבור שלה הפך גבוה יותר, וגוון קולה נעשה צלול. 

היה ברור שהתרגילים לבד לא יכלו לגרום לשינוי כל כך מהיר. שהיא הייתה זקוקה למגע אחר עם קולה. מכאן המשכנו בתהליך טיפולי ארוך ומעמיק שבו התגלו עוד רבדים רבים בקולה ובהתפתחותה כאדם שיש לו קול ומותר לו להשמיע אותו.