פסיכותרפיה / טיפול בתנועה / פיתוח קול / גישות לתרגול הגוף והנשימה / טיפול במוסיקה/ קלינאות תקשורת / אמצעים אמנותיים.
למי מתאים?
הגעת לצומת בה את שואלת את עצמך - לאן מכאן?
מרגישה שאת צריכה תשובות, אבל הדרכים והמילים המוכרות לא מביאות אותך לשם?
מרגיש שהקול שלך מספר לך דברים שבדרך אחרת אין לך גישה אליהם?
חלמת לשיר, אבל תמיד אמרו לך שאתה מזייף?
גדלת והתבגרת עם תחושה שאין לך קול? או שהקול שלך הקטן / השקט/ העדין/ החזק / הנמוך/ הוא בעצם את? הסתובבת בעולם בלי לדעת שיש לך גם קול שקט וגם חזק, גם גבוה וגם נמוך?
מרגיש שטיפול באמצעות הקול הוא המפתח עבורך להתפתחות ושינוי ? להכרות באמת עמוקה עם עצמך ?
אם ענית לפחות על שאלה 1 כן
לחצי על הכפתור שיוביל אותך לוואטסאפ האישי שלי להתייעצות והתאמה לתהליך
במהלך השנים מצאתי את עצמי פעמים רבות בסיום שיעור פילטיס שגרתי, כשהגוף מקורקע, בית החזה פתוח והראש בהיר מדמיינת איך היה להוציא קול ברגע הזה.
שיטות כמו פילטיס, ג'רוטוניק ומחשבת הגוף הן שיטות לתרגול תנועתי שרואות חשיבות בפיתוח מודעות גופנית ויישומה גם במצבים יומיומיים.
מתוך ההכרות שלי עם השיטות כמתרגלת באופן סדיר, בחרתי במהלך השנים תרגילים שמסייעים בחיפוש, הבנה והפנמה של נשימה, יציבה, מציאת המרכז וקרקוע.
שמתי לב למשל שתנוחות מסוימות מרחיבות את הנשימה באופן טבעי, מלמדות על הפוטנציאל העצום שיש לגוף כנושם וכמניע את הקול.
ניסיוני האישי מסייע לי לעזור למטופלי, שמניעים את גופם כמקשה אחת. אני מלמדת אותם להבחין בחלקים השונים של גופם, בניואנסים של התנועה שטמונה בהם ובאופן בו משפיעים האברים השונים זה על זה ומהווים כל אחד בדרכו את כלי הנגינה של הנפש.
הרחבת הנשימה והתנועה מרחיבה גם את המגוון הקולי שהגוף משחרר.
ההקפדה על תנועה מתוך מרכז הגוף מחברת גם את הקול למרכז הגוף ומסייעת בחוויה של מיקוד ונוכחות עמוקה.
למדתי פיתוח קול אצל חמש מורות שמלמדות שירה בסגנון קלסי. כשנפתחתי לעולם הטיפול למדתי אצל מורים שמלמדים שירה בגישות הוליסטיות שכוללות עבודה משמעותית עם הגוף ונותנות מקום גם לעולם הרגשי . ROYHART THEATRE - חקירה מעמיקה של הקול ככלי מרכזי בתאטרון; אנרגיופוניה אצל לאונרדו בוטיצ'לי - גישה הוליסטית ללימוד שירה; סמדר אימור - אינטגרציה קולית, שמחברת בין הקול והתנועה באופן שורשי, ברברה סלצברג - voice movement therapy- טיפול בקול ובתנועה על פי פול ניוהם . לצד הגישות ההוליסטיות, הטכניקות הקונבנציונליות מאפשרות לי לעזור למטופלי למצוא את קולם האותנטי לא רק כשהם בתודעה משוחררת, כשקולם בוקע מתוכם ללא שליטה. הגוף זקוק לעתים ללמוד מחדש ולהתאמן באופן מובנה בנשימה רחבה ועמוקה, בהפעלת שרירי הבטן והסרעפת ובשימוש בחללי התהודה השונים בגוף ובפנים. תרגילי פיתוח הקול השונים עוסקים בשכלול היכולות הללו.
טיפול בתנועה היא שיטת טיפול רגשי העוזרת למטופל להתחבר לנפש באמצעות תנועה. השיטה מבוססת על התפיסה שהגוף, היציבה והביטוי התנועתי של האדם משקפים רגשות ודפוסים פנימיים. ומכאן שהתנועה בתהליך טיפולי יכולה לקדם אינטגרציה וצמיחה .
התכנית בה למדתי - "טיפול במוזיקה ותנועה" - הייתה ייחודית בכך ששילבה בין טיפול במוזיקה וטיפול בתנועה, מתוך התפיסה ששני התחומים קשורים ומשלימים זה את זה.
כאשר התחלתי לחקור איך אפשר לעשות שימוש בקול בטיפול, הבנתי שמוזיקה ותנועה הם מרכיבים הכרחיים בתהליך :
הגוף הוא הכלי שבתוכו נוצר / זורם / מהדהד הקול. הקול הוא האוויר שהגוף נושף .
רגשות כלואים באים לידי ביטוי בנשימה לא חופשית, שטחית. חיתוך הנשימה ע"י כיווץ הגרון, החזה או הבטן יכול לנתק את החיבור לרגשות ולהשפיע באופן דרמטי על איכות קול הדיבור והשירה. בטיפול בקול ישנן דרכים שונות בהן אפשר לשתף את הגוף והתנועה בתהליך: התבוננות והתערבות בדפוסי הנשימה, מגע, התייחסות לגוף כצינור מהדהד , תנועה במרחב. לא כל מי שמגיע לטיפול בקול מרגיש נוח וחופשי לנוע . לכן אני בודקת עם המטופל איך מרגיש ביחס לגופו, ובוחרת להשתמש בתנועה על פי יכולתו בסבלנות ותוך שימוש בטכניקות שמקלות ומפחיתות שיפוט ומבוכה.
מסיבות שתלוית באם, בתינוק או בשניהם לא תמיד מתקיימת מעטפת קולית מתאימה ותומכת עבור התינוק. בטיפול בקול, המטופל הבוגר יכול לחזור לשלבים מאוד מוקדמים של התפתחותו – לשלבים שלפני המילים. אני, כמטפלת, מסייעת לו - דרך התקשורת שמתהווה בינינו והטיפול בקול - להבין את החסכים שנוצרו אצלו. דרך הטיפול הוא לומד לבנות מעטפת קשובה עבורו ועצמי שלם ויצירתי יותר.
הפסיכואנליטיקן הצרפתי דידייה אנזייהמדבר על כך שהתינוק עטוף ב"עור" נוסף לעור המוכר לנו - "עור שמע קולי", שדרכו הוא חווה את העולם בשלבים מאוד מוקדמים של ההתפתחות. לכן התקשורת הקולית בדיבור ובשירה בין התינוק והאם והסביבה בה הוא גדל חשובה מאוד להתפתחות תחושת העצמי.
בטיפול בקול נזהה את הקולות הנאלמים ונעשה עיבוד מילולי ויצירתי לרגשות שהובילו להימנעות מהם. יחד עם זאת, נזכיר לגוף דרך הדרכה קולית אישית רגישה איך הוא יכול לפתוח את עצמו גם לקולות שהופנמו בגוף ובתודעה כבלתי אפשריים.
ילדים מושפעים מהמסרים המילוליים והלא מילוליים של דמויות משמעותיות בחייהם. פחד מדחייה ומפגיעה גורם להם לוותר על הספונטניות. כך הם משיגים,אומנם, תחושת בטחון ושליטה, אך מכבים בעצמם את התשוקה לבטא קולות אותנטיים שהם ייצוג של חלקים חיוניים באישיותם.
רבים בוחרים להוציא מהרפרטואר הקולי שלהם קולות שלא אהבו והפריעו להתפתחותם. ילד שההורה שלו תיקשר עימו לאורך הילדות בצורה אלימה באמצעות קול צעקני, יכול בבגרותו להימנע משימוש בקול "רם גם במצבים בהם זה מתבקש. באופן זה הוא יצמצם את מגוון הקולות שהוא משתמש בהם בחייו ואת חווית הנוכחות שלו בעולם.
אומנות פלסטית
מרתק להתבונן בדרך בה מצייר מטופל את קולו. הציור מוסיף ממד ויזואלי לממד השמיעתי ונותן תמונה שלמה ורחבה יותר של חוויית המטופל. במהלך טיפול בקול אנחנו עוברים מדי פעם מהממד השמיעתי לוויזואלי ובחזרה כי דימויים ויזואליים יכולים להבהיר, למקד ולהמחיש מה שמופשט מדי לתאר בהשמעת קול בלבד. בטיפול בקול אני משתמשת בטכניקות מתחום האמנות הפלסטית, הדרמה, הכתיבה וטכניקה, שנקראת פסיכודרמה קולית.
דוגמה לציורים במהלך תהליך בו מתגלה קול
בעל עוצמה חזקה מתוך קול "ציפורי" שחושש להישמע
אחת מהטכניקות שבארסנל הטיפול בקול היא כתיבת שירים. אין הכוונה לכתיבה מקצועית {אם כי לעתים נוצרות יצירות ברמה מקצועית}, ואין המטופל צריך להיות בקיא בכתיבה.
המטופל משתמש במילים שעולות מעולמו הפנימי בהשראת החוויה הקולית–תנועתית וכותב טקסט, שממנו ניתן ליצור שיר מאולתר או מולחן. לעתים מילים בודדות שעלו מהלא מודע מקבלות צורת שיר או אלתור בעזרת תמיכת קול המטפל ו/או כלי נגינה.
בכתיבת שיר מתאפשר החיבור בין שתי שפות: שפת הקול הראשוני הקדום שלפני המילים, ושפת המילים. בזמן כתיבת שיר בטיפול, המילים אינן נבחרות מתוך קודים תרבותיים ואסתטיים אלא ניזונות מאנרגיה חיה של קול ותנועה ללא צורה ומבנה . המלים באות מעולם התחושות, הדימויים והרגשות, והשיר הוא מעין מיכל לכל אלו. וכשקיים, ניתן לחפש את הביטוי הקולי שלו החי והמלא ביותר. כך נחוות המילים כבלתי מנותקות מעמקי הנפש: נובעות מתוכה ומקבלות משמעות רגשית נוספת באמצעות מגוון הקולות שלה.
דרמה ופסיכודרמה
כשחיפשתי לראשונה את קולי הנמוך, מצאתי את עצמי צועדת כמו חייל. וככל שצעדתי יותר, כך העמיק קולי. החיבור בין קול נמוך ועמוק ובין הדמות הגברית הסמכותית שמייצג חייל בתודעה שלי , איפשר לי למצוא בתוכי קול נוסף שהעשיר את חווית הנוכחות שלי בעולם. בטיפול בקול אני מעודדת את מטופליי לחפש בתוכם דמויות פנימיות שפחות מוכרות להם ולתת להן קול ותנועה.
כאשר אנחנו מצליחים להיכנס לתוך דמות {לעתים בעזרת אביזרים ומסכות}, אנחנו הרבה פחות שיפוטיים, וקשת של קולות חדשים יכולה להופיע מתוכנו. כך אלמנטים דרמטיים תורמים לטיפול.
אני גם משאילה טכניקה מעולם הפסיכודרמה, בה קולות חברי הקבוצה מייצגים קולות פנימיים, חלקם מטרידים וסותרים, כשלמטופל האפשרות לבחור איך תיראה ותישמע האינטראקציה ביניהם, עד להתהוות טרנספורמציה ביחסו אליהם.
חלק מהאנשים שפונים לטיפול רגשי בקול סובלים רק זמן קצר מהפרעות קול. עבור חלק אחר זו תופעה מוכרת, שמלווה אותם לאורך זמן, לעתים כל החיים. יש שיגיעו עם ממצאים פתולוגיים כמו בצקת ויבלות ויש את אלו שהגרון שלהם תקין ונקי לחלוטין. הם יופנו לקלינאית תקשורת, אך ירגישו שהפרעת הקול משקפת קשיים רגשיים בתוכם ולכן יחפשו טיפול משולב.
ואלו הנחות היסוד שמכוונות אותי ואת מטופליי בטיפול המשולב :
קיים קשר בין השינוי בקול ובין המצב הגופני והנפשי.
תרגילי טיפול בדיבור בלבד או לחילופין טיפול רגשי בלבד לא יביאו לריפוי.
המצב המיוחד שבו הקול הוא הבעיה (או משקף בעיה) אך הוא גם המפתח לריפוי שלה, דורש ממני לעודד את המטופל להתבטא בחופשיות, בד בבד עם שמירה עליו בשל חולשת קולו. הידע שלי כקלינאית תקשורת מאפשר לי להביא את הידע הפיזיולוגי-רפואי לתוך הטיפול.
דוגמה לטיפול משולב : אחד המקרים הזכורים לי במיוחד הוא של מטופלת שהגיעה אלי עם יבלות על מיתרי הקול, במטרה לשלב טיפול בדיבור עם טיפול רגשי שהייתה זקוקה לו באותו הזמן. היא הגיעה עם רצון מודע לראות בי גם קלינאית תקשורת וגם מטפלת רגשית בקול. כבר אחרי ארבעה מפגשים - שכללו הקניית טכניקה לדיבור לא מאומץ יחד עם תהליך טיפולי רגשי - נעלמו היבלות; טון הדיבור שלה הפך גבוה יותר, וגוון קולה נעשה צלול.
היה ברור שהתרגילים לבד לא יכלו לגרום לשינוי כל כך מהיר. שהיא הייתה זקוקה למגע אחר עם קולה. מכאן המשכנו בתהליך טיפולי ארוך ומעמיק שבו התגלו עוד רבדים רבים בקולה ובהתפתחותה כאדם שיש לו קול ומותר לו להשמיע אותו.
המוסיקה מלווה אותנו מאז היותנו תינוקות ולכל אורך החיים.
היא חוצה תרבויות וגילאים.
אפשר להאזין לה, לנוע אתה וליצור אותה.
כבר בתקופת התנ"ך שימשה המוסיקה ככלי מרפא : "ולקח דוד את הכינור וניגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה" (שמואל א' ט"ז כ"ג).
המוסיקה היא כלי באמצעותו ניתן לבטא את החלקים המודעים והלא מודעים שלנו.
היא כלי באמצעותו ניתן לבטא את מה שלא ניתן לבטא במילים.
היא יכולה לחבר אותנו בדרכה הייחודית לרגשות, תחושות וזיכרונות בעלי משמעות.
בטיפול במוסיקה משלב המטפל את כישוריו כמוסיקאי יחד עם כישוריו כמטפל.
המטופל אינו צריך להיות מוסיקאי מיומן בנגינה או בידע מוסיקלי. בקליניקה לטיפול במוזיקה יש כלים שונים ומגוונים, ומרבים מהם ניתן להפיק צלילים ללא הכרות מוקדמת. המטרה איננה ללמוד לנגן אלא להשתמש ביצירה המוסיקלית לצורך תהליכי התפתחות.
אלתור ומשחק, למשל, הם שניים מהדברים שמתרחשים במרחב של טיפול במוסיקה בין מטפל למטופל. לפעמים תפקיד המטפל הוא ללמד את המטופל לשחק דרך המוסיקה. [באנגלית – to play - - היא מילה משותפת לנגינה ולמשחק }.
יש ותהליך הטיפול נעשה רק באמצעות המוסיקה. יש ובעקבות המוסיקה קיים גם עיבוד מילולי או שהמילים מעוררות את העשייה המוסיקלית.
בטיפול בקול הכלי המוסיקלי בו משתמש המטפל הוא הקול והשירה. העקרונות עליהם מבוסס הטיפול במוסיקה תקפים גם לגבי טיפול בקול. במקרים רבים החשיפה הרגשית גדולה יותר כשמשמיעים קול כי הגוף/נפש הוא כלי הנגינה ואין כלי חיצוני שיכול לתווך בין הפנים והחוץ.
כמטפלת בקול בעלת ניסיון עשיר בטיפול במוסיקה, אני כוללת בארגז הכלים שלי גם כלי נגינה.
כלי הקשה, לדוגמה, תורמים את מרכיב הקצב ויכולים להפוך התחלה של אלתור קולי לשירה קצבית טכסית שמשרתת את הטיפול.
כלים כמו פסנתר וגיטרה, יוצרים תשתית הרמונית שתומכת ביצירת אלתורים קוליים ושירים.
מוסיקה מוקלטת מקלה על החשיפה.
במשך 20 שנה אני מלמדת מטפלים במוסיקה להשתמש בקול בטיפול במוסיקה ולא רק בדרך אינטואיטיבית. השירה מהווה לעתים את מרכז הטיפול במוסיקה. מטפלים במוסיקה רבים זקוקים להכרות מעמיקה עם קולם וללמידה של טכניקות לטיפול בקול על מנת לענות על צרכי מטופליהם.