מטופלים ותלמידים מספרים

מטופלים ותלמידים מספרים

נועה (השתתפה בסדנה של יומיים):
להפיל חומה

"הגעתי לסדנה ארבעה חודשים לאחר סיום טיפולים, בלי לדעת לקראת מה אני הולכת, אך עם זיכרון חרוט, ששירה תמיד שחררה אותי מכל מה שהכביד. לא העליתי על דעתי שהמפגש אתך יוליד שחרור או מפגש אחר עם רגשותיי, כזה שייחלתי לו מבלי לדעת בדיוק, שזה מה שאני צריכה. 
במגע אחד שלך, הצלחת להפיל חומה אטומה שהייתה בנויה אצלי בפנים, הצלחת להתיר קשר שלא אפשר מעבר של אוויר והצלחת לשחרר בכי וכאב שרק ביקשו חופש. וכמו באפקט דומינו שלפני כן רק שמעתי עליו, לפתע חשתי מוכנה להתמודד עם הכול. חזרתי הביתה וחיבקתי את משפחתי היקרה, לקחתי אוויר, שכעת יכול להיכנס פנימה עמוק, והודיתי לאותו כוח עליון- יהיה באשר יהיה- על המפגש הזה אתך בדיוק בנקודת הזמן הזו. 
אני מודה לך על שהכרזת על פתיחת תהליך הריפוי שלי, לא ביריית אקדח אלא בשיר, והסדנה שלך תהפוך בוודאי לחלק מפסקול חיי. 
תודה, נועה"

אליס (השתתפה בסדנה של ארבע שעות בכנס מטפלים באמנויות):
רגשות רבים הציפו אותי

"גילה שלום,
השתתפתי בסדנת קול ותנועה שלך בכנס קיסריה. מעולם קודם לא שרתי.. מלבד באמבטיה.. ולא הכרתי או ידעתי את עוצמות הקול שיכולות לצאת ממני. הסדנה הייתה מאוד קצרה, כארבע שעות,. אך בארבע שעות אלו, הקבוצה שהתקבצה באווירה שיצרת אפשרה לי התנסות מיוחדת, מרגשת מאד עם עצמי, אינטימית מאד, למרות ובזכות נוכחותם של כל האחרים. הרגשתי נוח לעמוד לפני כולם, ולהיכנס לעולם זר לי לגמרי של קול ותנועה.
רגשות רבים הציפו אותי עם כל שדה קול שפגשתי, עם כל 'משיכת קול', חקירה ורגש מילאו אותי, חוללו בי כבמחול במשך שעות אלו של התנסות, וממשיכות ללוות אותי.
אני מחכה להזדמנות הבאה שאוכל להשתתף בסדנה שלך.
תודה ולהתראות
אליס, ירושלים"

אילה (השתתפה בסדנה של יומיים)
מדברת בשפת האהבה

"גילה יקרה,
אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על הרפתקה מופלאה, על מסע במקומות חבויים של הנשמה.
מסע אל כאב ואושר, אל בכי וצחוק, אל פחד והאומץ להתמודד. מסע של מפגשים מרתקים עם אנשים אחרים. על האפשרות לתמוך ולהיתמך.
את בנוכחותך הבוטחת, המכילה, הרגישה והאמפתית אפשרת לי לגעת במקומות הכי מפחידים וכואבים ולצאת מחוזקת.
לא יכולתי לעבור את המסע הזה בלעדייך. הידיעה שאת שם, שומרת ומאפשרת, תומכת כשצריך, משחררת כשצריך השרתה עלי ביטחון עצום. ידעתי בוודאות שרק טוב יכול לקרות.
בעזרתך, פתחנו את הלב אחד כלפי השני והפכנו ביומיים לקבוצה שמדברת בשפה אחת, שפת האהבה.
את מדהימה ואני אוהבת אותך.
תודה רבה
אילה"


חמשיר שנולד בעקבות הסדנה:
השמעתי קול

יצאתי מתעלת הלידה,
והשמעתי קול,
בלילה כשהייתי רטובה,
השמעתי קול,
כשלא יכולתי להתאפק והרעב אחז בי,
השמעתי קול,
כשמבוגר אחראי לא היה בסביבה- 
השמעתי קול,
את כל הקולות האלה
אינני זוכרת כלל וכלל.
בסדנה ניתנה לי הזכות
לזכור ולשמור
כל צליל ותנועה
להאריך ולקצר את הנשימה
לאהוב אותי ולכבד,
כי הקול שלי ואני
נהיה תמיד אחד בשביל השני.

אורית (השתתפה בסדנה של יומיים):
מקומות בלתי מוכרים

"גילה
לראשונה בחיי השתתפתי בסדנת קול בת יומיים. אני שהייתי מאלו שביקשו מהם בעבר לעשות עם השפתיים ולא לשיר ולהשמיע קול.
בסדנה נבחרתי לשמש כפרוטגוניסט ו"לעבוד". תחילה הכול נראה לי כל כך פשוט, השמעתי את קולי שלי לצד קולות אחרים שנשמעו ברקע. ברגע שהזרקור הופנה אלי, והבמה הייתה שלי ידעתי שכל העיניים נשואות אלי, הצלילים הפכו כבדים, לפתע לא יכולתי להשמיע קול. הצלילים שבקעו ממני היו צרודים וחלודים , אף אחד לא צחק, אף אחד לא ביקש ממני לא לשיר או להשמיע קול עם השפתיים. התקבלתי בקבוצה כמו שאני.
גילה המנחה לא עזבה אותי, הנחתה בצניעות ואמפתיה והובילה אותי למקומות הבלתי מוכרים לי בשירה. 
הקבוצה שימשה לי מיכל תומך ומקבל. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי {ואני לא אדם צעיר} שעזרתי אומץ והשמעתי מנגינה, תנועה, עיצור, צליל מול קהל מצומצם. ביום השני של הסדנה בחרתי להמשיך ו"לעבוד" , להמשיך ולהתנסות בהשמעת קולות צרודים ככל שיהיו. 
אז, התבקשנו להשמיע צלילים כל אחד בתורו. כולם קיבלו במה, פוקוס! והפעם - ההתנסות החוזרת, הניסיון הקצר שצברתי, והיכולת שלי להתגבר על הבושה - הובילו אותי לפתיחת כל מיתרי הקול שבתוכי. ניתן היה לשמוע את היכולת שלי שהתעצמה כעבור 12 שעות בלבד במעבר מהיום הראשון אל היום השני של הסדנה. חברי הקבוצה כולם וגילה המנחה בפרט השתהו, פניהם הופתעו ואמרו הכל. 
הכול על הקול שלי.
החוויה העוצמתית שחוויתי, והיכולת שלי להתקדם בזמן כה קצר לימדה אותי שיעור מכונן לחיים.
אני ממליצה לכל מי שידו משגת לחוות חוויה מאלפת, עוצמתית, מרוממת שכזו. חוויה גופנית, קולית, ורגשית שאין שנייה לה.
תודה לך גילה ותודה לכם קבוצה אקראית שהייתם שם בשבילי .
אורית"


ולדה (השתתפה בסדנה בכנס של מטפלים באמנויות):
משהו השתחרר

"שלום גילה היקרה
אני רוצה להגיד לך שאני עדיין מושפעת מהסדנה שעברתי אצלך בכנס. החזרה למציאות הייתה לא פשוטה ולקח לי זמן לכתוב לך. אבל אני באמת רוצה להודות לך מקרב לב! אני מרגישה שבעזרתך סוף סוף הצלחתי לגעת במקום הכי נסתר, כואב ומאוד משמעותי בשבילי. הרגשתי שהעבודה שלך הייתה מאוד מדויקת ומכוונת למקום הזה. ויחד עם זאת היו בך המון רוך, הכלה, עדינות וצניעות. היינו קבוצה לא קטנה, אך אני הרגשתי את העיניים שלך כל הזמן עלי. הרגשתי שאת רואה אותי ואת הקשיים שלי , ושאת באמת מסוגלת לעזור! בעזרתך זכיתי לשמוע את הקול שלי באמת. אני מרגישה שמאז משהו השתחרר בתוך הבטן. אני גם יודעת שנשארו שם עוד הרבה כאב וחסימות, ואני מצפה לפגוש אותך שוב כדי שנמשיך בתהליך הזה. אני סבורה שרק בעזרת הקול אצליח לרפא את המקום הזה! המון תודה והערכה ממני!                                  
להתראות בקרוב
ולדה"

יעל (השתתפה בסדנה בכנס של מטפלים באמנויות):
שיעור בתפיסת מקום

"גילה יקרה שלום.
הסדנה הייתה חוויה מופלאה עבורי, שיעור חשוב בנושא של תפיסת מקום- שמלווה אותי שנים רבות.
עשית לי מקום בסדנה, הקבוצה המדהימה אפשרה לי לקחת מקום, לקחתי מקום בסדנה ועשיתי לי מקום חדש בתוכי".

דוב (השתתף בסדנה של יומיים):
מטיפות טל לצלילים

"שלום לגילה היקרה ולקבוצה המדהימה

גילה, היית כפיה המפזרת, 
השכם בבוקר, 
אבקת קסם על הפרחים, 
מפרה, 
מעירה לחיים 
ונוטפת כל צוף וכל טוב.
הפכת את טיפות הטל לצלילים

 תודה לך ולכל הפרחים  
 
דובי"

אסתי (השתתפה בסדנה של יומיים :
דרך להתפתחות וגדילה

"גילה יקרה
מודה אני לך על חוויה מרגשת שעברתי בסדנה. אפשרת לי להתחבר ולגעת במקומות עמוקים ופנימיים בתוכי. עשית זאת בידע והבנה מקצועיים, אך גם באהבה רוך ותמיכה . את אישה מיוחדת במינה . לאחר שנים שבהם ניהלתי מאבק פנימי של משיכה - דחייה עם הקול שלי, אפשרת לי חוויה של התחברות וקבלה עצמית. תודה לכל חברי הקבוצה הנהדרת על חוויה קבוצתית מיוחדת. חווינו ביחד תמיכה הדדית ורגעים מרגשים של בכי וצחוק כאחד. הכול כמובן בניצוחך כמובילה, מכילה ומנתבת. אני ממליצה באהבה לכל אחד שמחפש דרך להתפתחות וגדילה , שייתן לעצמו מתנה ויעבור את סדנאות הקול שלך.
באהבה, אסתי"

מיכל (על שיעורי פיתוח הקול של בתה):
מיוחד ומשמעותי

"לפני שש שנים, בתי בת ה14 בקשה לפתח את הקול, ופגשה את גילה מדי שבוע. עד מהרה חשתי מהצד, שהקשר עם גילה הוא מיוחד ומשמעותי עבורה. בעצם היה זה תהליך שבו הקול הוא הכול... בתקופה רגישה זו של התבגרות, המפגשים שלא מבוססים בהכרח על מילים, יכולים לחולל פלאים. בתי יצאה מהמפגשים מחויכת, מכוונת, מחוברת, מדויקת לעצמה יותר. גם היום גילה בשבילה היא געגוע, שאפשר לחוות שוב כבוגרת. משהו שרלוונטי לאורך החיים".

שאולי (השתתף בפיתוח קול כמסע טיפולי):
המחסום הוסר

"בשנת 2009 התחלתי לעבוד על אלבום סולו ראשון. השירים היו כתובים והתחלתי לעבד ולהפיק אותם. אבל ידעתי שהמשוכה הרצינית ביותר שיהיה עליי להתמודד אתה בהפקת האלבום היא היכולת לשיר באמת, בשמחה, מתוך חיבור ואהבה לקול שלי – למעשה ליכולת להביע את מה שהנפש שלי משתוקקת לומר לעולם. למרות שלמדתי פיתוח קול וגם את הגישה האנתרופוסופית לגילוי הקול , השירה הייתה עדיין 'תיק', משהו שכרוך בסוג של סבל, התמודדות, מאבק.
כך הגעתי לגילה. 
אצל גילה הבנתי לראשונה את הקשר ההדוק, הבלתי אמצעי, בין הקול לגוף. 
השיעורים אצלה נראו אחרת לגמרי משעורי פיתוח וגילוי הקול שעברתי בעבר.
בשיעורים של גילה יש תנועה. הגוף זז, הגוף הולך, מתכופף, מתפתל, משתטח על הרצפה. לראשונה מצאתי את עצמי שר בתנוחות של התכופפות, כריעה, תנועות מעגליות או ישרות, מעוגל כלפי מעלה או מטה. וזו הייתה תגלית מהממת.
אני זוכר רגע משמעותי של פריצת דרך. זה היה לאחר כשלושה חודשים של עבודה שאחריהם הגיע חודש של הפסקה. הגעתי לגילה לאחר הפסקה של כחודש והתחלנו לעבוד. תוך כדי העבודה התחלנו לעלות מעלה לצלילים גבוהים תוך כדי תנועה. הגעתי לצליל הכי גבוה שאני מסוגל, אבל שם גילה דחקה בי להמשיך ולטפס. המשכתי עוד טון ועוד טון. ואז לפתע משהו נשבר. איזשהו מחסום הוסר. הקול המשיך לטפס מעלה מעלה אל צלילים כל כך גבוהים, משהו שדומה לבכי של תינוק קטן – גבוה, חזק וחד. ברגע הזה הרגשתי שאין עוד גבול והקול שלי פתוח לגמרי, יכול לעוף גבוה עד השמיים. רק דמעות של תדהמה הכריעו אותי לחדול מלשיר.
הרגע הזה בו שמעתי את עצמי מוציא צלילים כל כך גבוהים שבר משהו בדימוי העצמי, משהו במסכה שאני עוטה בצורה כל כך אובססיבית ונואשת - נסדק. משהו בפנים התרסק, 'אני' נעלמתי לרגע. היה ברגע הזה כל כך הרבה – גם כאב עמוק, בכי, חוסר אונים, אבל מצד שני, ובו זמנית, גם התחברות חדשה להוויה שאין בה גבול, משהו מלא באור ושמחה. משהו באמת חופשי ומשוחרר.
ייתכן שהאובדן הרגעי של ה'אישיות' שלי במהלך העבודה של גילה הרחיב צוהר אל העולם הפנימי שלפני האישיות. כך, החלו להופיע אצלי תמונות ששייכות לחיים אחרים, קדומים. והיו גם הרבה חוויות של צבע תוך כדי עצימת עיניים במהלך העבודה. 
ובאשר לקול שלי – משהו השתנה עד היסוד. התחלתי, בהדרגה, לעבור תהליך של קבלת הקול שלי, ככה, כמו שהוא. היום אני שר הרבה יותר כי אני נהנה ואוהב לשיר, כמעט כמו פעם, כמו ילד. גם ההקלטות לאלבום עברו בהצלחה מפתיעה ואני ממש אוהב את התוצאה ואת איך שאני נשמע. 
זהו מקום חדש עבורי ואני מודה לגילה שעזרה לי להגיע לזה.
המפגש עם גילה משלב עבודה של הגוף, הנפש והרוח. ההשתפרות בשירה היא פועל יוצא, סייד אפקט של עבודה תרפויטית עמוקה כל כך, כזו שלא מאפשרת לך להשאיר אף מסכה על הפנים.

שאולי"

כרמית לבנה, מטפלת בתנועה
(השתתפה בסדנה בכנס של מטפלים באמנויות):
הצלילים ממשיכים להדהד

"בסדנה של גילה הרגשתי בטוחה להביע את קולי. אהבתי את הקול שבקע מתוכי מתוך הקשבה וחיבור פנימה. הרגשתי שאני מתנסה ויוצרת, מתחברת אל חלקים פנימיים שזקוקים לנביעה. גילה הייתה לצדי במסע הקול והתנועה. ידעה לכוון, ללוות ולעזור לי לצמוח. הצלילים שבקעו ממשיכים להדהד ואני כבר בגעגוע לעוד.
תודה"

Share by: